ההנחה הרווחת ש-ADHD היא תופעה 'של בנים' התבססה במשך עשורים על מחקרים שכמעט ולא כללו בנות. במהלך 15 השנים האחרונות נצברה הבנה שהפרעת הקשב אצל בנות מתבטאת אחרת: פחות היפראקטיביות גופנית, יותר חלימה ערה, יותר חרדה משנית, ויותר תופעות של 'הצלחה תוך כדי שריפת אנרגיה'.
למה בנות מאובחנות מאוחר?
ראשית, השאלונים הסטנדרטיים פותחו לרוב על מדגמים גבריים. שנית, ההורים והמורים פחות מזהים את התסמינים כשאין הפרעה התנהגותית בכיתה. שלישית, בנות רבות מפצות עם 'אסטרטגיות הישרדות' — סדר מוגזם, רשימות אינסופיות, תלות בשליטה — שמסתירות את הפרעת הקשב הבסיסית.
מה רואים בכתב היד
בכתב היד של בנות עם ADHD מופיעים סמנים מתחומי הקצב והארגון המרחבי, אך פחות מהסמנים שקשורים ללחץ. דווקא ההיעדר היחסי הזה — בשילוב עם הסמנים הקיימים — הוא חתימה אבחנתית מובהקת. השיטה הגרפולוגית מצליחה לעתים לזהות פרופיל זה גם כשהשאלונים נותנים תוצאה גבולית.
מה ההשלכות?
אבחון בעוד מועד מאפשר התערבות בכמה רמות: התאמת אסטרטגיות למידה, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, ולעתים — במידת הצורך — שילוב טיפול תרופתי בפיקוח רפואי. בנות שמאובחנות מאוחר מדווחות פעמים רבות על תחושת רווחה גדולה רק מעצם ההכרה: סוף סוף יש שם לתופעה.
אם את שוקלת אבחון לעצמך או לבתך — מוזמנת ליצור קשר. אנחנו נקפיד על שיחת ייעוץ מקדימה ללא עלות לפני התחייבות לתהליך.