כתב היד הוא טביעת אצבע של מערכת העצבים. הוא נוצר משילוב צפוף של תכנון מוטורי, ויסות תשומת לב, זיכרון עבודה, ושליטה במהירות ובלחץ. במוח עם הפרעת קשב, כל אחת מהמערכות הללו פועלת אחרת — והתוצאה מותירה עקבות ויזואליים ניתנים למדידה.
במחקר שעמד בבסיס הפרוטוקול שלנו זיהינו 17 סמנים שנמצאו במתאם מובהק לאבחון ADHD בקרב 1,247 נבדקים. הסמנים מחולקים לארבע משפחות. כל אחד מהם, לבדו, אינו מספיק לאבחון — אלא רק שילובם בפרופיל סטטיסטי, מותאם לגיל וניטרל מגדר.
משפחה 1 — קצב ורצף
- אורכי שורות לא עקביים בתוך אותה פסקה.
- פיצולי מילים (Word-splits) שמופיעים גם כשיש מקום.
- נטייה משתנה בתוך מילה אחת.
- מעברי שורה חדים מבחינת זווית.
- האצות והאטות פתאומיות בתוך משפט.
משפחה 2 — לחץ ומגע
- משתני לחץ גבוהים בין אותיות סמוכות.
- רעידות מיקרו (Micro-tremors) בקווי בסיס.
- ניתוקים בתוך אות שבדרך כלל נכתבת ברצף.
- לחץ עודף על אותיות סוף-מילה.
משפחה 3 — ארגון מרחבי
- שוליים לא עקביים — במיוחד בצד שמאל של דף בעברית.
- מגמת עלייה או ירידה בקווי הבסיס.
- צפיפות גבוהה ברבע אחד של הדף ודלילות באחר.
- פלישת אותיות מעל קווי השורה הבאה.
משפחה 4 — מוטוריקה עדינה
- חיבורי אותיות לא צפויים.
- חזרות (Duplications) של אותיות או הברות.
- השמטות סלקטיביות של אות אחרונה במילה.
- סטיות מאוצר הצורות הסטנדרטי של הכותב עצמו.
המספר 17 אינו שרירותי. במחקר נבחנו 84 סמנים פוטנציאליים, ורק 17 עברו את הסף הסטטיסטי של p < 0.01 לאחר תיקון Bonferroni. כל סמן מתועד עם תמונת אמת ועם נתון על השכיחות שלו באוכלוסיית הביקורת — כך שהאבחון אינו 'חוות דעת', אלא הצלבה מספרית מול מאגר ביקורת.